החלטה בתיק ת"א 30725-04-10

התובעות הגישו תביעה כנגד הנתבעת, מפעילה של טלפון סלולרי, וכנגד נתבעים נוספים שסיפקו להן מכשירי טלפון ניידים.

לטענת התובעות, הן הולכו בכחש על ידי הנתבע 2, שפעל כשלוחן של הנתבעות 1 ו/או 3 ו/או שתיהן כאחת.

בכתב התביעה עותרות התובעות, בין השאר, להכריז כי ההסכם עליו הן חתומות כלפי הנתבעת 1 בטל ומבוטל. כן עותרות התובעות, כי הנתבעים, יחד ולחוד, יפצו אותן בסך 350,000 ש"ח (סכום לצרכי אגרה).

הצדדים הופיעו לפני בישיבת ק. משפט ביום 27.12.10 ובה העליתי מיוזמתי את שאלת הסמכות העניינית של בימ"ש זה לדון בתובענה, שכן ככל שיקבע כי להסכם כזה או אחר, ככל שנחתם בין הנתבעת 1 לבין מי מהתובעות, אין תוקף משפטי, אזי כל קשר משפטי מחייב נופל, ואין כל חובה ו/או חיוב ביחסי הצדדים.

הואיל ואין חולק כי בהסכם הלכאורי שבין הצדדים אין נקיבת סכומים כלשהם, סברתי כי הערכאה המוסמכת לדון בתביעה הינה ביהמ"ש המחוזי מכח סמכותו השיורית.

בתום הישיבה הוריתי לב"כ התובעת לשקול שוב את הסעד ההצהרתי ולהודיעני עמדתו תוך 10 ימים.

ביום 5.1.11 הוגשה הודעה מטעם התובעות, כי בהמשך לישיבת ק. המשפט האמורה, הן עומדות על הסעד ההצהרתי שבכתב התביעה. כיוון שכך, סבר ב"כ התובעות כי:

                                    "אין מנוס זולת להעביר את הדיון לביהמ"ש המוסמך בפתח-תקווה"

נוכח האמור בהודעה, הוריתי על העברת התיק לביהמ"ש המחוזי מרכז.

ביום 9.1.11 הגיעה בקשה של הנתבעות לבטל את החלטת העברה. בו ביום ניתנה על ידי החלטה, שבה אני מבקש תגובת הצד שכנגד (לצערי נפלה טעות בנוסח ההחלטה ובמקום המשיבות נכתב ב"כ המבקשים), עד ליום 23.1.11.

מסתבר, כי באותה עת, התיק הועבר כבר ע"י המזכירות דכאן לביהמ"ש המחוזי מרכז, כך שהתיק לא הובא לעיוני למתן החלטה מסכמת בשאלת ביטול החלטת ההעברה.

התיק היה קבוע לדיון בפני כב' השופט שינמן והדיון בו נדחה, שכן טרם ניתנה על ידי החלטה בביטול שאלת ההעברה, אך בשל העברת התיק לא הייתי מודע לכך שנושא ההעברה עדיין פתוח.

התיק הועלה שוב על שולחנו של כב' השופט שינמן ביום 21.2.12, ומשהבחין עמיתי הנכבד כי טרם ניתנה החלטה, סבר ובצדק, כי המניעה חלה משום שהתיק כלל לא מצוי בבימ"ש זה. לפיכך, הורה כב' השופט שינמן על השבת התיק לבימ"ש זה, למתן החלטה.

הואיל ואני מצוי בשבתון, הגיעה החלטת כב' השופט שינמן לעיוני של חברי כב' ס. הנשיאה (כתוארו אז) כב' השופט גולדס וחברי הורה לב"כ הצדדים למסור עמדתם בכתב כיצד הם רואים המשך ניהול התיק.

ביום 11.3.12 הגיעה תגובת הפרקליטים ועפ"י בקשת חברי, כב' השופט גולדס, ניתנת החלטה זו.

ב"כ הנתבעות סובר, כי התובעות הוכיחו חוסר רצינות בכך שאפשרו כי תחלוף תקופה של 14 חודשים מבלי שנעשית פעולה בתיק. ביחס להודעת ב"כ התובעות, טוען ב"כ הנתבעות, כי דינה של הודעה זו להימשך מן התיק ויש לראותה כאילו לא הוגשה כלל. כן מבקש ב"כ הנתבעות, כי אורה על הגשת הודעה קצרה שתשקף את עמדת התובעות לגבי המשך ניהול התיק, הא ותו - לא.

כיוון שכך, ב"כ הנתבעים מציין, כי לא טרח להגיב לעצם תוכנה של הודעת ב"כ התובעות המתפרשת לאורך 6 עמודים.

במחלוקת זו שבין הצדדים, אני דוחה עמדת ב"כ הנתבעות שלא לקבל עמדת ב"כ התובעות, שכן לקראת סופה של עמדה זו, בסעיף 12.2.10 (עמ' 3 להודעה) וחרף אריכותה, מודיעה ב"כ התובעות כי היא מקבלת למעשה את עמדת הנתבעות, שיש לנהל את ההליך בבימ"ש זה ולכימות הסכומים הנקובים בזיכרון הדברים שבין הצדדים.

עיינתי בתגובת ב"כ התובעות ובסעיף 12 רישא מופיעה התייחסות של ב"כ התובעות לכתב תגובה שהגיש ב"כ הנתבעות ביום 19.1.11 וזאת כמענה להחלטתי מיום 9.1.11.